tag:blogger.com,1999:blog-146860612011-04-21T18:59:04.368-07:00Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.comBlogger131100tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-16332539874304014922020-05-13T04:27:00.000-07:002008-05-20T04:00:40.459-07:00בת רגינה וחיים-ישראל, נולדה ביום ד' באב תרפ"ז 02/08/1927 בכפר דורוברטובו, רוסיה הקרפטית. צפורה גדלה בבית הורים אדוקים שעסקו בחקלאות ובמסחר. <br />היא למדה בבית-ספר עממי ובשנת 1938 הצטרפה לתנועת "בני-עקיבא". <br />ביום 17/04/1944, עם השתלטות הנאצים, נלקחה לאושוויץ ומשם הועברה למחנה טרזיינשטט והועסקה במאפייה ובעבודתה זו השתדלה לספק לחם ליהודים הרעבים. <br />ביום 08/05/1945 השתחררה, חזרה לכפר הולדתה ומצאה את הבית שהיה מבורך בילדים שמונה נפשות ריק ושומם. <br />צפורה עברה לבודפשט, הצטרפה לקבוצת "דרורה" של תנועת "גורדוניה", אך שמרה אמונים לחינוכה הדתי וקיימה את המצוות בכל דרך נדודיה. מבודפשט באה לגראץ שבאוסטריה. היתה מן הראשונים שגנבו את הגבול לאיטליה. באוקטובר 1945 עלתה לארץ בספינת-העפלה קטנה שלא נתפסה. בארץ נפרדה מעל קבוצתה והצטרפה לכפר עציון. היא נקלטה בחברה ובעבודה והשתדלה להתערות גם בשפה העברית ובתרבותה.<br />בחורף תש"ח השתתפה בשמירה ובהגשת עזרה ראשונה ונשאה באומץ את תלאות המצור והקרבות. <br />צפורה נפלה ביום נפול הכפר, תחת הריסות המנזר שפוצץ, ביום ד' באייר תש"ח 13/05/1948ביום כ"ה בחשוון תש"י 17/11/1949 הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-1633253987430401492?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-57649670494436163662019-05-13T04:31:00.000-07:002008-05-20T04:01:39.762-07:00ציפורה נולדה בשנת 1927 , בכפר דורוברטובו שבצ'כוסלובקיה, (ליד העיר מונקטש). <br />ביתה היה פתוח ושוקק חיים (שמונה נפשות, ששה אחים), אדוק וציוני. <br />"הוריה היו דתיים וציונים וברוח זו גודלה וחונכה גם הבת"(משה מוסקופף)<br />הוריה היו אנשים ידועים בקהילה, והגיעו ממשפחה חסידית מפורסמת."אביה היה מוכר בסביבה כאיש ישר ,טהור במעשיו ונערץ על ידי יהודים וגויים גם יחד." הוא התפרנס בעיקר מחקלאות ועסק גם במסחר. משפחתה היתה אמידה כלכלית.<br />בכפר היו כ100 נפשות.(על פי עדות של זאב ספיר,בן הכפר,במשפט אייכמן) הוא שכן בין הרים ושדות והיה ידוע בהוד יופיו שהשפיע רבות על אישיותה העדינה והתמה של ציפורה, נערה פשוטה ושקטה שאינה מרבה לדבר על עצמה, נוף זה היה מקור להתפתחות אהבתה לטבע ולמולדת. בכפר היו יהודים פשוטים, רובם התפרנסו מחקלאות ומעבודות כפייה. צפורה למדה בבית ספר עממי "מתוך צעירה בגיל לא הספיקה לגמור יותר מאשר 8 עממיות" (משה מוסקופף – חבר, בן גילה).<br />בהיותה בת 11 הצטרפה לתנועת "בני עקיבא" (שהתארגנה מבני הנוער של כפרי הסביבה) תנועה זו תאמה את רוחה הדתית-ציונית של ציפורה, ושם מצאה מנוח לנפשה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-5764967049443616366?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-13437847064465454002018-05-13T04:32:00.000-07:002008-05-20T04:01:55.909-07:00כשחזרה ומצאה שמשפחתה נספתה , החליטה ציפורה לעלות לארץ. <br />היא הצטרפה לכמה חברים מילדות (מכפרי הסביבה) ויחד הם נסעו לבודפשט שבהונגריה והצטרפו לקבוצת "דרורה" של התנועה הציונית סוציאליסטית "גורדוניה".<br /><br /> גם כאשר הצטרפה למחנה החלוצי-חילוני לכאורה היא נשארה נאמנה לערכי הדת ולאורך כל הדרך שמרה על קיום המצוות.<br /><br />מבודפשט הם עברו לעיר "גרץ" שבאוסטריה, שם התקבלה ידיעה שיש צורך לשלוח עשרה אנשים מהקבוצה, התעוררה השאלה מי ומי הם ההולכים. צפורה היתה הראשונה שהתנדבה ללכת.<br />"כאן באה ידיעה שיש צורך לשלוח עשרה אנשים מקבוצתנו. התעוררה השאלה מי ומי הם ההולכים? ציפורה היתה הראשונה שהיתה נכונה ללכת..."<br /> אליה הצטרפו עוד תשעה חברים. הקבוצה הצליחה לעבור את הגבול ולהגיע לריכוז חלוצי באיטליה ומשם הם העפילו בסירה קטנה שלא ניתן לה שם , הם עברו את כל המכשולים והגיעו בבטחה לחופי הארץ. <br /><br />למרות שמתחילת המסע המזל האיר לה פנים והצליחה להגיעה לארץ בבטחה בזמן שרבים מחבריה נתפסו ונלקחו למחנות מעצר, לציפורה לא היה זה מסע קל היא נאלצה להתמודד עם קשיים רבים בהיותה דתייה יחידה שומרת מצוות בתוך קבוצה חילונית. "קשה היה לה להסתגל לתנאים בהם חיינו כגון אכילת מאכלים לא כשרים... אבל בכל זאת התגברה על כל הקשיים בהם היא נתקלה..." (חבריה בגניגר).<br /><br />"לא יכלנו להשפיע עליה שתישאר ביננו, הבינונו אותה שזוהי שאיפתה."<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-1343784706446545400?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-10751800270757834592017-05-13T04:34:00.000-07:002008-05-20T04:02:16.473-07:00"אח"כ הצטרפה לכפר עציון. נקלטה יפה בחברה. היתה שקטה ותמימה"<br /><br />כאשר הגיעו לארץ החליטה ציפורה לעזוב את קבוצתה ואת חבריה, ולהצטרף להתיישבות הדתית שבכפר עציון. <br />"דרך הבריחה וההעפלה לא היתה קלה כלל וכלל. ביחוד קשתה על ציפורה, אשר נשארה נאמנה לערכי הדת ומצוותיה, וקשה היה לה להסתגל לאוירה החילונית ולקשיים בשמירת המצוות. זו היתה גם הסיבה אשר בגללה נפרדה מחבריה אתם הגיע ארצה, ושמה פניה אל הקיבוץ הדתי לכפר עציון." (משה מוסקופף , חבר מקבוצת דרורה)<br />ציפורה בחרה בכפר עציון שנופו היה דומה לנוף ילדותה בכפר...<br />"הנוף המקסים והיפה הזה היה בשביל ציפורה מקור להתפתחות אהבת הטבע והמולדת. על ידי כך נוכל להבין למה היא נקשרה לנוף ההררי בכפר עציון.כפי הנראה סיפקו הרי חברון השוממים חזון לנפשה החולמת ובדמיונה בטח תארה לעצמה איך יהיה מראה ההרים הללו אחרי שחלוצי האומה יחוננו אותם ויפריחום." (פנחס שוורץ - חבר קבוצת דרורה)<br /><br />"מה שמשך את ניצולי השואה לקיבוץ כפר עציון ולגוש עציון בכלל היתה האוירה המיוחדת של יישוב שנמצא בתוך הנופים התנכיים." (יוחנן בן יעקב,חבר בקיבוץ כפר עציון כיום,עיתון "מעריב" 25.4.2004)<br /><br />מעשה זה לא היה קל בשבילה, הקבוצה שמילאה את המקום החסר של הוריה ואחיה, היוותה בשבילה משפחה. חבריה היחידים בעולם וביניהם חברת הילדות הטובה חנה זינגר שעברה איתה בכל מסע חייה היו בקבוצה זו. <br />בהחלטה זו בחרה ציפורה לעזוב את עולמה הקודם ולהתחיל חיים חדשים לבדה, חיים במקום חדש עם אנשים חדשים כאשר לא ידעה אפילו את השפה העברית.<br />צפורה הגיעה לכפר עציון והחלה לעבוד, היא נקלטה בחברה והחלה להתערות בשפה העברית ובתרבותה.<br />בכפר עציון היא פגשה את משה מוסקופף שתוך כדי שיחה סתמית בחדר אוכל התברר לשניהם כי הם קרובי משפחה ושאחיהם התחתנו זה עם זו.<br />עם פרוץ המלחמה על ירושלים היא השתתפה בקרבות במתן עזרה ראשונה לפצועים ובשמירה על כפר עציון.<br />צפורה נשארה אחרונה בתוך המבצר הגרמני כאשר נכנסו הערבים לכפר עציון. ושם בתוך הבונקר היא מצאה את מותה יחד עם חברותיה לנשק, תחת הריסות המבצר הגרמני ביום ד' באייר תש"ח ה 13.5.48 .<br /><br />"צפורה בכתה חרש. בחוץ נשמע קול יריות, אנשים רצים, טרטור מכוניות. בחדר השני של המקלט שידר האלחוטאי דברי פרידה משומעיו הרחוקים וניפץ את המכשיר. <br />פישל וציפורה נותרו תחת הריסות המקלט." (אלונים בסלע - מסיפורי גוש עציון / יעקב אבן-חן.) <br /><br />"נזדעזתי בקוראי את רשימת גיבורי גוש העציון בהבחיני את שם ציפורה ביניהם. ציפורה השקטה, זקופת הקומה עם העיניים השחורות והמחייכות תמיד, ציפורה הבריאה והרעננה נפלה ואיננה. קשה להתרגל למילים הללו. יהי זכרונך ברוך לעולמי עד"(פנחס שוורץ , חבר מקבוצת דרורה)<br /><br />בהיותה בת עשרים ואחד שנים בלבד. כשנה וחצי לאחר מכן היא הועברה לקבורה בהר הרצל בירושלים 17.11.1949 יהי זכרה ברוך.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-1075180027075783459?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-61400004541842566832016-05-13T04:59:00.000-07:002008-05-20T04:23:26.085-07:00בני עקיבא היא תנועת נוער בינלאומית. בני עקיבא ישראל מהווה את תנועת הנוער המרכזית של הציבור הדתי לאומי בישראל. כיום, מזכ"ל התנועה הוא הרב בני נכטיילר.<br />שמה של התנועה נגזר משמו של רבי עקיבא, שמסמל הן את הגבורה היהודית והן את לימוד התורה. סמלה מבטא את האתוס המרכזי שלה, "תורה ועבודה": לוחות הברית ולצדם עלי זית וחיטה ומעליהם חרמש וקילשון, על הלוח הימני כתובה האות ת' המסמלת את התורה ועל הלוח השמאלי כתובה האות ע' המסמלת את העבודה. פתגם ברוח זו המהווה נר לרגלי התנועה הוא "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", שנטבע על ידי שלמה זלמן שרגאי. שמו של בטאונה הרשמי הוא "זרעים" (בעריכת שושי ביטון), המבטא מצד אחד קשר לתורה (סדר זרעים הוא הסדר הראשון בסדרי המשנה) ומצד שני קשר לעבודת החקלאות.<br />התנועה נוסדה בל"ג בעומר ה'תרפ"ט (28 במאי 1929), בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת נער בן 21, וגורמים נוספים מהפועל המזרחי (כיום מפד"ל).<br />בשנת תרצ"ד שלח הראי"ה קוק מכתב ברכה לכינוס מדריכים ובו כתב: "יקירי לבבי חברי בני-עקיבא עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר".<br />סמוך להקמתה הצטרף לתנועה הרב משה צבי נריה, שנחשב מאז לרב התנועה, בעידודו הנלהב של רבו, הראי"ה קוק, שרכש חיבה יתירה ועמוקה לתנועה (לקוטי הראי"ה עמ' 466 - 467). התחברותו של הרב נריה לבני עקיבא משכה את התנועה לכיוון התורני של הרב קוק, והובילה, בהמשך, לייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בשנת 1940. בעקבות ישיבה זו קמו "ישיבות בני עקיבא" נוספות. הרב נריה חיבר את המנון בני עקיבא ב-1932 (ראה להלן), ערך את בטאונה, "זרעים", במשך שנים רבות, וככלל, התווה את דרכה החינוכית-תורנית-אמונית.<br />בעבר היה לתנועה אופי חלוצי-התיישבותי, ומכאן הקשר שלה לקיבוץ הדתי. עם הזמן חל שינוי בתפיסת עולמה של התנועה, בייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, ויעד ההגשמה הורחב למושבים שיתופיים ובמקביל לכך הודגש בתנועה ערך ההתיישבות בשטחים שנכבשו, ולתנועה היה חלק מרכזי בהקמת ההתנחלויות ביש"ע. השפעתם של ישיבת מרכז הרב ותנועת גוש אמונים על התנועה עלה מאוד, וכך גם הכיוון הפוליטי של התנועה שעבר בצורה גורפת ימינה.<br />במקביל גם גדל הדגש בתנועה על לימוד תורה, חינוך ויעדים לאומיים כלליים. בהתאם למגמות אלו עבר הדגש משירות בנח"ל לישיבות הסדר או לשירות צבאי מלא (לבנים) ושירות לאומי (לבנות). כמו כן, בשנות ה-90 חלה עלייה בנטייה ללימודים במדרשות גבוהות לבנות ובמכינות הקדם צבאיות. לישיבות בני עקיבא, לאולפנות, לישיבות ההסדר ולישיבות הגבוהות השפעה רבה על התנועה ועל צביונה.<br />תחום ההגשמה בתנועה, מתמקד בשנים האחרונות בשני תחומים מרכזיים: א.במסגרת "תוכנית דרור" הקרויה ע"ש אל"מ דרור ויינברג, אשר עוסקת בלימוד ובירור פנימי של סוגיות ציבוריות בחיי המדינה מנקודת מבט רוחנית, ופועלת בעשייה קבועה במסגרת "גרעיני דרור" בהקמת מועדניות, פעילות בבתי ספר,וסיוע בשכונות מצוקה. ב.בעשייה למען החברה, בשאיפה "לתקן עולם במלכות שד-י". העשייה באה לידי ביטוי באמצעות סניפי עולים, שבטי 'יובל', של"פ (שמיניסטים לעיירות פיתוח) ופרויקטים שונים ("השחר", "יחדיו"(פרויקט מנהיגות לנוער דובר רוסית), "גרעיני נחשון" ועוד).<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-6140000454184256683?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-57696519241978873182015-05-13T04:59:00.000-07:002008-05-20T04:23:49.599-07:00החל ב-1940, בנתה גרמניה הנאצית מספר מחנות ריכוז ומחנות השמדה בסמוך לעיירה הפולנית אושוויינצ'ים (בגרמנית:Auschwitz) שהיו מרכיב עיקרי בשואה. מחנה הריכוז אושוויץ נחשב למחנה ההשמדה הנורא ביותר ולסמל של מכונת ההשמדה הנאצית.<br />באושוויץ היו שלושה מחנות עיקריים ושלושים ותשעה תתי-מחנות. שלושת המחנות העיקריים היו:<br />• אושוויץ I, מחנה הריכוז המקורי ששימש כמרכז מנהלי לכל התשלובת, ובו נרצחו כ-75,000 אינטלקטואלים פולנים ו 15,000 שבויי מלחמה סובייטיים <br />• אושוויץ II (בירקנאו), מחנה השמדה שבו נרצחו כמיליון וחצי יהודים וכ-22,000 צוענים <br />• אושוויץ III (מונוביץ), ששימש כמחנה עבודה עבור חברת אי גה פארבן <br />חוקרים רבים ניסו לאמוד את מספרם של קורבנות אושוויץ. המספר המקובל כיום בעולם האקדמי וביד ושם הוא מעל 1,600,000 בני אדם, מתוכם קרוב למיליון וחצי יהודים.<br />סך הכול הובאו לרשת מחנות אושוויץ בין השנים 1941-1945 כ-1,100,000 יהודים וכ-200,000 בני עמים אחרים[דרוש מקור]. יותר מ- 200,000 מכל אותם אסירים נשלחו מאושוויץ למחנות ריכוז ועבודה שונים על אדמת גרמניה וכן ברחבי תחום הכיבוש הגרמני, בעיקר לקראת סוף המלחמה, רובם לא שרדו עד סוף המלחמה.<br />קרוב ל-80 אחוזים מכלל האנשים שהובאו לאושוויץ נשלחו לאחר הסלקציה מיד אל תאי הגז. רבים מהאחרים, שהיו על פי רוב גברים ונשים צעירים, נידונו לעבודות כפייה ברשת מחנות אושוויץ ורבים מצאו תוך כדי העבודות את מותם מרעב, מחלות, אפיסת כוחות או התעללויות.<br />כמו כל מחנות הריכוז הנאציים, המחנות באושוויץ הופעלו על ידי האס אס של היינריך הימלר. מפקדי המחנה היו רודולף פרנץ הס (עד קיץ 1943), ארתור ליבהנשל וריכרד בר. הס סיפק תיאור מפורט של פעולת המחנה במהלך חקירתו לאחר המלחמה וכן באוטוביוגרפיה שלו. הוא נתלה ב-1947 מול הכניסה למשרפה של אושוויץ I.<br />כ-700 אסירים ניסו לברוח מהמחנות באושוויץ במשך שנות פעולתם, וכ-300 מהבריחות הצליחו. עונש נפוץ על נסיון בריחה היה מוות ברעב; משפחותיהם של מי שהצליחו לברוח נעצרו לפעמים ונכלאו באושוויץ והוצגו לראווה כדי להרתיע אחרים.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-5769651924197887318?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-49443063188589317622014-05-13T05:33:00.000-07:002008-05-20T04:24:16.638-07:00טרזין, עיירה בצ'כוסלובקיה, מצפון-מערב לפראג, בה הוקם במלחמת העולם השנייה גטו שאליו גורשו 140,000 יהודים מבוהמיה ומורביה (לשעבר צ'כוסלובקיה), מגרמניה ומאוסטריה וכן מהולנד ומדנמרק. מנהיגיה של יהדות צ'כוסלובקיה תמכו בהקמת הגטו משום שקיוו כי היא תביא לידי הפסקת שליחתם של יהודי צ'כוסלובקיה למחנות ההשמדה במזרח אירופה.<br />הגטו הוקם ב-1941 שטחה של העיירה, אשר פונתה מתושביה המקוריים. גטו טרזין הוקם במטרה להוות "התיישבות יהודית לדוגמא", אשר תוצג בפני מבקרים זרים כדי להטעות את דעת הקהל העולמית בנוגע לתנאי החיים האמיתיים של היהודים תחת השלטון הנאצי.<br /> במסגרת זו ניתנה לתושבי הגטו אוטונומיה לכאורה, והם זכו לביקור של אנשי הצלב האדום ביולי 1944 (לאחר הכנות ממושכות שהיסוו את האמת ובפיקוח הדוק של הגרמנים). סרט תעמולה של הנאצים תיאר פעילות תרבותית, ספורטיבית ויצרנית המתנהלת כביכול בגטו.<br />למעשה היו תנאי החיים בטרזין דומים לאלה שבשאר מחנות הריכוז, אם כי "מועצת היהודים" במקום הצליחה לשפר מעט את התנאים בתחומים שבאחריותה, ובעיקר בבריאות ובחינוך. למרות כל אלה ניספו 33,000 מתושבי הגטו מרעב ומחלות, ו-88,000 נשלחו לאושוויץ ולמחנות השמדה נוספים. רק 19,000 מתושבי הגטו שרדו, וכן 3,000 מבין המגורשים להשמדה. <br />חלק מיהודי הגטו שוחררו על ידי הצלב האדום עוד לפני תום המלחמה, ונשלחו לארצות ניטרליות, כמו שווייץ ושבדיה. לקראת סוף המלחמה, באפריל 1945, העבירו הגרמנים אלפי אסירים ממחנות ריכוז שפונו בעת נסיגת הגרמנים אל טרזין. הגעתם של אסירים אלה גרמה למגפות קשות במקום, ורבים מהנותרים בגטו מצאו את מותם.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-4944306318858931762?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-1773523187907809152013-05-13T04:44:00.000-07:002008-05-20T04:24:46.802-07:00תנועת נוער ציונית סוציאליסטית בעלת גוון מתון. נוסדה בשנת 1925 בגליציה, ביוזמתו של פנחס לבון (לוביאניקר). נקראה על שמו של א.ד. גורדון וביססה את תורתה על משנתו, לאמר – גאולת ארץ ישראל והעם היהודי באמצעות עבודת כפיים והחייאתה של השפה העברית. <br />ב"גורדוניה" למדו החניכים את השפה העברית ובוגריה התארגנו בקבוצות הכשרה לקראת עלייה לא"י. <br />נוער הגימנסיות היווה את השלד הארגוני של התנועה, שעשתה מאמצים לכבוש את כלל הנוער הציוני. בוגריה הקימו מספר קיבוצים בארץ, ביניהם חניתה, נווה ים, כפר החורש ורמת דוד בצפון, חולדה ומעלה החמישה באזור ירושלים, מסדה שבעמק הירדן, ניר עם ואורים שבנגב.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-177352318790780915?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-58568368184033092572012-05-13T04:55:00.000-07:002008-05-20T04:25:38.278-07:00כפר עציון התנחלות וקיבוץ בגוש עציון, 10 ק"מ מדרום-מערב לבית לחם. נקרא על שם שמואל צבי הולצמן (הולץ הוא עץ בגרמנית), ראש חברת אל ההר, שפעלה בשנות ה-30 להקמת גוש יישובים באזור. הקיבוץ חבר בתנועת הקיבוץ הדתי.<br />הנסיונות להתיישב באדמת כפר עציון החלו בשנת 1926 עת הוקם במקום יישוב בשם "מגדל עדר". היישוב ננטש בשנת 1929 עקב מאורעות תרפ"ט. בשנת 1934 שוב יושבה הנקודה, אך גם נסיון זה נכשל, והנקודה שבה ונעזבה בשנת 1937 עקב המרד הערבי הגדול. בשנת 1943 (תש"ג) נוסד קיבוץ כפר עציון, הקיבוץ הראשון בגוש עציון, על ידי קבוצת "אברהם" (ע"ש הרב אברהם יצחק הכהן קוק) של תנועת השומר הדתי (התנועה שקדמה לבני עקיבא). מייסדי הקיבוץ היו יהודים ממזרח אירופה ורובם פליטי אימי הנאצים. הקבוצה, קבוצת פועלים שיתופית דתית, התגבשה במשך 8 שנים בכרכור בטרם עלתה ליישוב. מקורות הפרנסה העיקריים היו רפת, מטע נשירים, ענף בניין ומחצבה. בסוף 1947, ערב מלחמת העצמאות, מנה הקיבוץ 163 חברים ו-57 ילדים. כפר עציון היה הראשון מתוך ארבעה קיבוצים שהוקמו כגוש התיישבות מדרום לירושלים על-מנת להגן עליה מדרום. הייתה זו נקודת היישוב העברית הראשונה באזור שמדרום לירושלים, ובעת הקמתה, נקודת היישוב הגבוהה ביותר בארץ ישראל (965 מ').<br />בכ"ט בנובמבר (29 בנובמבר 1947) אושרה תוכנית החלוקה באו"ם, ומיד לאחר מכן החלה מלחמת ערביי ארץ ישראל נגד היהודים. התוצאה המיידית הייתה ניתוק גוש היישובים מירושלים, מקורו העיקרי לאספקה. תפקידו של כפר עציון היה להפריע לתנועת צבאות ערב ובעיקר מצרים להגיע ולתקוף את ירושלים מהדרום. כשהתגברו הקרבות הוחלט לפנות את הנשים והילדים מהכפר אל ירושלים. כל הילדים והנשים למעט אישה אחת שסרבה לעזוב את הכפר, עברו להתגורר במנזר רטיסבון שבירושלים.<br />ביום חמישי ד' אייר תש"ח (13 במאי 1948), יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, נפלו כפר עציון ומגיניו. המגינים, חברים ולוחמי פלמ"ח, נהרגו תוך כדי קרב וחלקם נורו למוות לאחר שנכנעו לכוחות סדירים של צבא ירדן וערביי האזור. בקרבות גוש עציון נהרגו 242 חברים ולוחמים. מלבד ארבעה לוחמים שהצליחו להימלט. שאר שלושת הקיבוצים נכנעו והמגינים נשלחו למחנות שבויים בירדן.<br />בספטמבר 1967 (אלול תשכ"ז) הוקם הקיבוץ מחדש על מקומו של קיבוץ כפר עציון, שהוקם ב-1943 וחרב במלחמת העצמאות. מייסדי הקיבוץ היו בני המתיישבים הוותיקים, שאליהם הצטרפו חברי בני עקיבא מישראל ומחו"ל.<br />הקיבוץ מונה היום למעלה מ-100 משפחות. שליש מהם תושבים. מקורות הפרנסה העיקריים הם:<br />• שלוש חוות של רבית תרנגולי הודו ביחד עם שותפות במדגרה לאפרוחים של תרנגולי הודו עם קבוצת יבנה. המדגרה היא הגדולה ביותר במזרח התיכון. <br />• מופת עציון, חברה למחקר ופיתוח של מיגון קרמי בליסטי. <br />• מטעי דובדבנים ונשירים בשטחים בהר, 6,000 דונם גידולי שדה וכרם זיתים באזור קסטינה ואזור לכיש בשותפות עם הקיבוצים ראש צורים ומגדל עוז. <br />• "נווה עובדיה", בית הבראה משנות השישים, שבו שהו אנשי שם כגון ש"י עגנון ומנחם בגין. <br />• בית ספר שדה ואכסניית נוער וענפי שירות. <br />• רבים החברים המתפרנסים מעבודת חוץ. <br />בקיבוץ פועלת הישיבה תיכונית "מקור חיים" בראשות הרב עדין שטיינזלץ.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-5856836818403309257?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-38252020724907782622011-05-13T04:49:00.000-07:002008-05-20T04:26:10.837-07:00<a href="http://bp2.blogger.com/_8CBqVGxcqPk/SDKznIPaDVI/AAAAAAAAAAM/iVIO7x1V8ds/s1600-h/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%96%D7%A8+%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99.bmp"><img style="float:left; margin:0 10px 10px 0;cursor:pointer; cursor:hand;" src="http://bp2.blogger.com/_8CBqVGxcqPk/SDKznIPaDVI/AAAAAAAAAAM/iVIO7x1V8ds/s200/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%96%D7%A8+%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99.bmp" border="0" alt=""id="BLOGGER_PHOTO_ID_5202418004374719826" /></a><br />"הנה בדיוק כאן הייתי יושב לילה לילה לפני ששכבתי לישון" - סיפר בהתרגשות האב ברונו בהצביעו על חזית המנזר הגרמני המשוחזר בכפר עציון. הרב ברונו ונזיר בנדיקטי נוסף אותרו על ידי אריה רוטנברג, מותיקי בי"ס שדה כפר עציון שהביאם בשנת 1989 לביקור באתר המשוחזר. עשרות רבות של שנים ועלילות כמו עמדו מלכת.<br />ראשיתה של הגבעה עליה הוקם בראשונה כפר עציון, בתש"ג כמנזר גרמני, חווה חקלאית שהוקמה במקום בשנות העשרים של המאה בידי קבוצת נזירים בנדיקטים חברי כנסיית "הדורמציון" שבהר-ציון, ירושלים.<br />המטרה - אספקת מזון טרי, שהובל יום יום בדרך העולה ירושלימה. האב ברונו למשל, היה אחראי על המטעים. הנזירים בנו מנזר מרשים, מבנה מרובע שבמרכזו חצר פנימית, המוקף כעין זר מארבע צדדיו.<br />באחד בספטמבר בשנת 1939, יום פלישת גרמניה הנאצית לפולין ותחילת מלחמת עולם השניה, הנזירים, נתינים גרמנים, נאלצו ע"י השלטון הבריטי, לעזוב את המקום, (והותירו בו ערבים נוצרים מבית ג'אלה ששמרו על החווה מטעם הכנסיה ואף גדלו בה חזירים). חלוצי "קבוצת אברהם" נתנו עיניהם בגבעת המנזר הגרמני. הימים – חורף 1942-1943, ורכישה מעין זו כמעט בלתי אפשרית. הבריטים מערימים קשיים, חוקי הספר הלבן, ועוד מן הכנסיה! - לבסוף, בדרך לא דרך, בתחבולות רבות, נגאלה הגבעה כך שנמכרה מידי הכנסיה ל"כומר" שלמה חיימוביץ', מזכיר "קבוצת אברהם" דאז...<br />המבנה הנאה מצא חן בעיני החברים ושימש כבנין הציבורי המרכזי בכפר עציון בו התמקמו המטבח וחדר האוכל, המרפאה ואסיפות החברים. מרכזיותו של "המנזר הגרמני" - בימי שגשוג, פריחה והשתרשות בהר, אך גם, לדאבון לב, בימי מצור ומצוק. <br />כבר למן הקרבות הראשונים בינואר תש"ח הועברה מפקדת כפר עציון לבניין המנזר, שהיה הבנין המוגן ביותר שם מוקם גם מכשיר הקשר. לכאן, וליתר דיוק - למרתף שמתחת המנזר (ששימש אצל הנזירים כחדר קירור ואכסון) הועברו הפצועים בשלב האחרון של הקרבות ערב קום המדינה.<br />לכאן, לרחבה שבין בתי הילדים של אז לבין המנזר, נאספו הלוחמים בד' באייר תש"ח, נתקבצו ובאו מן העמדות לאחר קרבות גבורה נואשים. כאן טבחו בהם הפורעים הערבים וחיילי הלגיון, כאן נעקדו לוחמי עציון.<br />בשוב הבנים לגבולם בתשכ"ז צויינו האתרים בשלטים. שמעון קרניאל מספר שמן המנזר הגרמני לא נותר דבר, אך מפת כפר עציון הישנה היתה חרותה בלבו ובמוחו, כמו אצל אחרים מבני עציון.<br />על המקום בו עמד לפנים הבניין המרשים של המנזר מצאו ערוגת אירוסים מוקפת ברושים, כשסימני מתווה המנזר, על חצרו הפנימית ניראים במטושטש. השלב הבא היה זיהויו של המרתף, "הבונקר". <br />היו אלו דוד בן דוד, אחד מחברי כ"ע ששרדו את הלחימה, והרב שלמה גורן, שהיה עתיד להיות הרב הראשי הראשון של צה"ל, כמעט שנה לאחר מלחמת השחרור ויותר משנתיים לאחר נפילת הגוש, אשר איתרו במדוייק את מיקומו של הבונקר בשנת 1950 כאשר חזרו לכ"ע תחת חסותו של הצלב האדום על-מנת לאסוף את שרידי הלוחמים ולהביאם לקבורה. <br />ב1978-, במסגרת ההכנות לשחזור המנזר, נחפר הבונקר להפתעת החופרים התגלו עדיין בו שרידי של גופות. כל תכולת החפירות נקברה בצד קבר האחים שבהר הרצל. <br />בנין המנזר שוחזר, כאשר חזיתו מופיעה בתצלומים שלפניכם. כיום ממוקמים בו משרדי אגודת בני גוש עציון, הארכיון של כפר עציון המחזיקה תמונות מסמכים ותיעוד של התקופה שמהווה כלי מחקר חשוב לסטודנטים והיסטוריונים, וב1988- החל לפעול בו החזיון האורקולי, המספר את פרשת הגבורה של מתיישבי הגוש, סיפור ההתיישבות המערכה וההתישבות החדשה, תוך שימוש באפקטים יחודיים של קול, תאורה ותנועה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-3825202072490778262?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-87785724922329035352010-05-13T05:10:00.000-07:002008-05-20T04:26:26.940-07:00צ'כוסלובקיה היא מדינה שהייתה קיימת בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה וסלובקיה, ונוצרה בעקבות פירוק האימפריה האוסטרו הונגרית. ב-1 בינואר 1993 פוצלה המדינה לשתי מדינות עצמאיות: צ'כיה וסלובקיה.<br />צ'כוסלובקיה נוצרה ב-28 באוקטובר 1918 לאחר פירוק האימפריה האוסטרו הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה. היא כללה את השטחים המתועשים ביותר של הממלכה. צ'כוסלובקיה הורכבה מצ'כיה (בוהמיה ומורביה) וסלובקיה, כמו כן צורפה לשני החלקים הללו גם רוסיה הפודקרפטית (זקרפטיה) שישב בה שבט אוקראיני.<br />המדינה סבלה מבעיות דמוגרפיות עקב הרגשת הקיפוח של המיעוטים הגרמני והסלובקי שלא השלימו עם הדומיננטיות הצ'כית. הגרמנים וההונגרים אף לא הכירו בקיומה.<br />המנהיג העיקרי של תנועת העצמאות היה תומאס מסריק אשר לחץ על מעצמות המערב בתחילת המאה ה-20. מסריק זכה לכינוי "אביה של צ'כסלובקיה" והיה הנשיא הראשון של מדינתו. מאז ועד 1938 הייתה צ'כוסלובקיה דמוקרטיה מתוקנת, מהיחידות באירופה דאז. לאחר מותו של מסריק ב-1937, ירש את כס הנשיאות תלמידו אדוארד בנש.<br />צ'כוסלובקיה בין שתי מלחמות העולם הייתה מדינה דמוקרטית ומפותחת. היהודים היו בעלי זכויות מלאות, ובמדינה פעלו אישים כסופר קארל צ'אפק, או הצייר אלפונס מוכה. הייתה זו תקופה של פריחה ושגשוג.<br />פירוק צ'כוסלובקיה היה מהמטרות הראשונות של אדולף היטלר. לאחר הסכם מינכן בשנת 1938 נכנס הצבא הגרמני בהסכמת המעצמות אל חבל הסודטים בו היה רוב לתושבים שמוצאם האתני גרמני. מעצמות המערב, בריטניה וצרפת סברו כי במסירת חבל הסודטים לידי היטלר יהיה משום מיצוי דרישותיו הטריטוריאליות, ומניעת מלחמה כוללת. צ'כוסלובקיה, שלפני אובדן חבל הסודטים הייתה מדינה עצמאית ודמוקרטית, בעלת כוח צבאי, ומפעלי נשק, שיכולה הייתה לנסות ולהתמודד ולהגן על עצמה אל מול הוורמאכט שבשלב זה ספק אם היה מוכן למלחמה, איבדה ביחד עם חבל הסודטים את שלמותה הפנימית ואת יכולתה להגן על עצמה. במקביל, כבשה הונגריה חלקים מסלובקיה, ואילו פולין כבשה את אזור טשין.<br />במרץ 1939 הכריזה סלובקיה על עצמאותה. בעקבות הכרזה זו פלש היטלר אל שארית המדינה הצ'כוסלובקית. והקים בצ'כיה את הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה, פרוטקטורט כפוי, שהיה למעשה שם קוד לכיבוש גרמני אכזרי, שכלל משלוחם של מתנגדים למחנות ריכוז, רצח המוני, עבודות כפייה, והשמדת היהודים. משטר אימים זה נמשך עד כניסת הצבא האדום לפראג במאי 1945.<br />לאחר מלחמת העולם השנייה, הוקמה המדינה מחדש. המיעוט הגרמני הוגלה לגרמניה. בשנת 1948 עלתה לשלטון המפלגה הקומוניסטית. תחילה ניסה אדוארד בנש להקים מחדש את הדמוקרטיה אולם נתקל בהתנגדות הקומוניסטים אשר נתמכו על ידי ברית המועצות. בסוף שנות הארבעים הצליחה ברית המועצות לכפות את השתלטות הקומוניסטים ולהפוך את צ'כוסלובקיה לגרורתה.<br />ההגמוניה הקומוניסטית הופרה לזמן קצר בחצי הראשון של שנת 1968 כאשר המנהיג, אלכסנדר דובצ'ק הנהיג רפורמות פוליטיות שכונו "האביב של פראג". רפורמות אלו הסתיימו כאשר ב-20 באוגוסט פלשו צבאות ברית וורשה לפראג, ועד מהרה הושלטו על המדינה אנשי הקו הנוקשה בראשות גוסטב הוסאק (על תקופה זו כתב שלום חנוך את השיר "פראג" שבוצע על ידי אריק איינשטיין: "איך נדם קול כיכר הומה בחג. שיר שחלמתי על פראג - שם השחר עוד יבקע").<br />לאחר תחילת התפוררות ברית המועצות הפכה צ'כוסלובקיה למדינה דמוקרטית ב-1989 בהפיכה לא אלימה שכונתה "מהפכת הקטיפה". המהפכה החלה ב-16 בנובמבר בהפגנת סטודנטים שקטה בברטיסלבה, שהובילה למספר הפגנות נוספות עד אשר ב-28 בנובמבר הודיעה המפלגה הקומוניסטית כי היא תוותר על המונופול השלטוני שלה. ב-28 בדצמבר דובצ'ק נבחר ליושב ראש הפרלמנט ולמחרת הסופר מתנגד המשטר ואצלב האוול נבחר לנשיא המדינה. חצי שנה לאחר מכן, ביוני 1990 נערכו בחירות חופשיות ראשונות מאז 1948.<br />ב-1992 ניצחו בבחירות לפרלמנט מפלגות צ'כיות וסלובקיות שרצו בפירוק המדינה. במהלך הקיץ הוחלט על הפיצול שבניגוד למה שקרה במדינות אחרות במזרח אירופה לא לווה באלימות ובשפיכות דמים, וכונה "גירושי הקטיפה". ב-1 בינואר 1993 המדינה חדלה מלהתקיים.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-8778572492232903535?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-26698728816587453862007-12-31T03:57:00.000-08:002007-12-31T03:58:56.088-08:00<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-2669872881658745386?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-14686061.post-1121939349007043182006-12-31T02:35:00.000-08:002007-12-02T07:27:34.203-08:00<div dir="ltr" align="left"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#931520;"><b></b></span><span style="color:#ffffff;">yatz27doru02081927</span><br /><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:180%;"><span style="color:#931520;"><b>RelatioNet YA TZ 27 DO RU </b><br />Yaakobovitz Tzipora יעקובוביץ ציפורה<span style="font-size:100%;">(Soldier)</span></span></span></span><br /><a href="http://www.relationet.net/"></a><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#931520;">Interviewer:</span><br /><br /><span style="font-family:arial;color:black;"><b>Full Name/s</b><br />Telephone: +972-972-09-0000000 Fax: +972-972-09-0000000<br />Mobile: +972-972-052-3333333 Email: <a href="mailto:yossiganan@gmail.com">yossiganan@gmail</span></a>.com<br /><a href="mailto:zvi@afeka.ac.ilICQ"><span style="font-family:arial;color:black;">ICQ</a></span>: <strong>291186042<br /></strong>Messenger: <strong>No</strong><span style="font-family:arial;color:black;"><br />Address: <strong>kefar etzion, "mekor haim"</strong></span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#931520;">Soldier:</span><br /><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/2958/1337/1600/ezion.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/2958/1337/200/ezion.jpg" border="0" /></a><br /><span style="font-family:arial;color:black;">Code:<b> RelatioNet <span style="color:#000099;">YA TZ 27 DO RU </span></b><br />Family Name:<b> Yaakobovitz </b>First Name: <b>Tzipora </b>Middle Name: <b>Middle Name</b><br />Father Name:<b> Hhaiem Israel </b>Mother Name: <b>Regina</b><br />Birth Date: <b>02/08/1927</b><br />Town In Holocaust: <b><a href="http://www.mapquest.com/maps/map.adp?latlongtype=decimal&amp;latitude=48.3500&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;longitude=22.9000&amp;size=big">Dobrobratova</a> </b>Country In Holocaust:<b> Russia<br /></b>Profession (Main) In Holocaust:<b> Student</b><br /><strong></strong>Death Place: <b>Kfar Etzion </b>Death Reason: <b>Fell in battle </b>Year Of Death: <b>13/05/1948</b><br /></span><span style="font-family:arial;">Cemetary: <strong>Har Hertzel Jerusalem</strong></span><br /><br /><br /></div><p></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>תקציר קורות חיים בתוך אתר "יזכור"</strong><br />בת רגינה וחיים-ישראל, נולדה ביום ד' באב תרפ"ז 02/08/1927 בכפר דורוברטובו, רוסיה הקרפטית. צפורה גדלה בבית הורים אדוקים שעסקו בחקלאות ובמסחר. היא למדה בבית-ספר עממי ובשנת 1938 הצטרפה לתנועת "בני-עקיבא". ביום 17/04/1944, עם השתלטות הנאצים, נלקחה לאושוויץ ומשם הועברה למחנה טרזיינשטט והועסקה במאפייה ובעבודתה זו השתדלה לספק לחם ליהודים הרעבים. ביום 08/05/1945 השתחררה, חזרה לכפר הולדתה ומצאה את הבית שהיה מבורך בילדים שמונה נפשות ריק ושומם. צפורה עברה לבודפשט, הצטרפה לקבוצת "דרורה" של תנועת "גורדוניה", אך שמרה אמונים לחינוכה הדתי וקיימה את המצוות בכל דרך נדודיה. מבודפשט באה לגראץ שבאוסטריה. היתה מן הראשונים שגנבו את הגבול לאיטליה ובאוקטובר 1945 עלתה לארץ בספינת-העפלה קטנה שלא נתפסה. בארץ נפרדה מעל קבוצתה והצטרפה לכפר עציון. היא נקלטה בחברה ובעבודה והשתדלה להתערות גם בשפה העברית ובתרבותה.<br />בחורף תש"ח השתתפה בשמירה ובהגשת עזרה ראשונה ונשאה באומץ את תלאות המצור והקרבות. צפורה נפלה ביום נפול הכפר, תחת הריסות המנזר שפוצץ, ביום ד' באייר תש"ח 13/05/1948ביום כ"ה בחשוון תש"י 17/11/1949 הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. </span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">Review: <strong>[Translation]</strong></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>תקציר קורות חיים מתוך הספר "גוש עציון במלחמה"<br /></strong>בת איזידור ורגינה נולדה בשנת 2.8.1927 בדרברטובא צ'כוסלובקיה.<br />גדלה בבית דתי באחד מכפרי רוסיה הקרפטית, במרחבי שדות ויערים. למדה בבי"ס עממי. במלחמת העולם אבדה כל משפחתה. נלקחה למחנות אוסטריה. עבדה באפיית לחם והשתדלה לעזור לאחרים. עם השחרור הצטרפה למחנה החלוצי. עלתה מאיטליה באניה "אנצ'ו-סירני" ונשלחה למחנה המעצר בעתלית. עם שחרורה הצטרפה לקב' כפר עציון". נקלטה בחברה. היתה שקטה ותמימה, בימי המצור השתתפה בשמירה ובקורסים לעזרה ראשונה. נספתה בד' באייר תש"ח (13.5.1948) תחת הריסות המנזר הגרמני.<br /></span></p><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span><br /><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"><p dir="rtl" align="right"><strong>מתוך דף המידע בכפר עציון<br /></strong><br />הערות: נולדה למשפחה חסידית מפורסמת. למדה בבי"ס <strong>עממי</strong> קיבלה חינוך <strong>דתי</strong> ושמרה על מורשת אבות. עברה דרך כל מדורי הגהנום במלחמת העולם השנייה הצליחה להינצל מאושוויץ נשארה מכל משפחתה המסונפת עם קבוצת נותם עברה גבולות הגיעה ל<strong>איטליה</strong> ושם הצטרפה להכשרת <strong>בובלמכונה</strong> – גב' אילה. שנת<strong> 1946</strong> הפליגה באניה מפולין <strong>כג' באב תש"ו</strong> הועברה ל<strong>קפריסין </strong>אדר שנת <strong>1947</strong> הגיעה ארצה והצטרפה לקב. כפר עציון נקלטה יפה בעבודה. השתתפה בשמירה בעזרה ראשונה 13-12 <strong>בסתו 1948 </strong>היתה במקלט כרזרבית לעזרה ראשונה דרוכה לכל קריאה – טיפלה במסירות בפצועים ודאגה לנוחיות. נפלה <strong>בד' אייר תש"ח</strong> בפרוץ שיריוני האויב למחנה תחת הריסות המקלט </p><p dir="rtl" align="right"><br /></span></p><p align="left"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#931520;">Relatives:</span> </p><p align="left"><span style="font-family:arial;">Review: <strong>Review</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:black;">Code:<b> RelatioNet <span style="color:#000099;">AA BB 11 CC DD</span></b><br />Family Name:<b> Family </b>First Name: <b>First Name </b>Middle Name: <b>Middle Name</b><br />Father Name:<b> Father Name </b>Mother Name: <b>Mother Name </b></span><span style="font-family:arial;color:black;"><span style="font-family:arial;color:black;"><span style="font-family:arial;color:black;">Relationship (to Survivor):<b> Relationship </b></span></span><br />Birth Date: <b>1/01/1925 </b></span><span style="font-family:arial;color:black;">Town In Holocaust: <strong>Town</strong> <b></b>Country In Holocaust:<b> Country<br /></b>Profession (Main) In :<b> Profession</b><br />Status (Today): <strong>Alive/Dead<br />If Dead</strong> - Death Place: <b>Town Country </b>Death Reason: <b>Death Reason </b>Year Of Death: <b>Year</b><br /><strong>If Alive</strong> - Address Today: <strong>Town Country</strong> </span><span style="font-family:arial;color:black;">Email: <b><a href="mailto:aaa@bbbbbb.net">aaa@bbbbbb.net</a></b><br /></span><br /></p><p></p><p align="left" dir=rtl><span style="font-family:arial;">Review: <strong>Review</strong><br /></span><span style="font-family:arial;color:black;">Code:<b> RelatioNet <span style="color:#000099;">AA BB 11 CC DD</span></b><br />Family Name:<b> Family </b>First Name: <b>First Name </b>Middle Name: <b>Middle Name</b><br />Father Name:<b> Father Name </b>Mother Name: <b>Mother Name</b> <span style="font-family:arial;color:black;"><strong><br /></strong><span style="font-family:arial;color:black;">Relationship (to Survivor):<b> Relationship </b></span></span><br />Birth Date: <b>1/01/1925</b><br />Town In Holocaust: <b>Town </b>Country In Holocaust:<b> Country<br /></b>Profession (Main) In Holocaust:<b> Profession</b><br />Status (Today): <strong>Alive/Dead<br />If Dead - </strong>Death Place: <b>Town Country </b>Death Reason: <b>Death Reason </b>Year Of Death: <b>Year</b><br /><strong>If Alive</strong> - Address Today: <b>Town</b> <b>Country</b><br />Email: <b><a href="mailto:aaa@bbbbbb.net">aaa@bbbbbb.net</a></b><br /></span><br /><br /><br /><br /><br /></p><p></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/14686061-112193934900704318?l=yatz27doru.blogspot.com' alt='' /></div>Yaakobovitz Tziporahttp://www.blogger.com/profile/07917399371959242945noreply@blogger.com0