טרזין, עיירה בצ'כוסלובקיה, מצפון-מערב לפראג, בה הוקם במלחמת העולם השנייה גטו שאליו גורשו 140,000 יהודים מבוהמיה ומורביה (לשעבר צ'כוסלובקיה), מגרמניה ומאוסטריה וכן מהולנד ומדנמרק. מנהיגיה של יהדות צ'כוסלובקיה תמכו בהקמת הגטו משום שקיוו כי היא תביא לידי הפסקת שליחתם של יהודי צ'כוסלובקיה למחנות ההשמדה במזרח אירופה.
הגטו הוקם ב-1941 שטחה של העיירה, אשר פונתה מתושביה המקוריים. גטו טרזין הוקם במטרה להוות "התיישבות יהודית לדוגמא", אשר תוצג בפני מבקרים זרים כדי להטעות את דעת הקהל העולמית בנוגע לתנאי החיים האמיתיים של היהודים תחת השלטון הנאצי.
במסגרת זו ניתנה לתושבי הגטו אוטונומיה לכאורה, והם זכו לביקור של אנשי הצלב האדום ביולי 1944 (לאחר הכנות ממושכות שהיסוו את האמת ובפיקוח הדוק של הגרמנים). סרט תעמולה של הנאצים תיאר פעילות תרבותית, ספורטיבית ויצרנית המתנהלת כביכול בגטו.
למעשה היו תנאי החיים בטרזין דומים לאלה שבשאר מחנות הריכוז, אם כי "מועצת היהודים" במקום הצליחה לשפר מעט את התנאים בתחומים שבאחריותה, ובעיקר בבריאות ובחינוך. למרות כל אלה ניספו 33,000 מתושבי הגטו מרעב ומחלות, ו-88,000 נשלחו לאושוויץ ולמחנות השמדה נוספים. רק 19,000 מתושבי הגטו שרדו, וכן 3,000 מבין המגורשים להשמדה.
חלק מיהודי הגטו שוחררו על ידי הצלב האדום עוד לפני תום המלחמה, ונשלחו לארצות ניטרליות, כמו שווייץ ושבדיה. לקראת סוף המלחמה, באפריל 1945, העבירו הגרמנים אלפי אסירים ממחנות ריכוז שפונו בעת נסיגת הגרמנים אל טרזין. הגעתם של אסירים אלה גרמה למגפות קשות במקום, ורבים מהנותרים בגטו מצאו את מותם.
יום שלישי, מאי 13, 2014
הירשם ל-
רשומות (Atom)
