תנועת "בני עקיבא"

בני עקיבא היא תנועת נוער בינלאומית. בני עקיבא ישראל מהווה את תנועת הנוער המרכזית של הציבור הדתי לאומי בישראל. כיום, מזכ"ל התנועה הוא הרב בני נכטיילר.
שמה של התנועה נגזר משמו של רבי עקיבא, שמסמל הן את הגבורה היהודית והן את לימוד התורה. סמלה מבטא את האתוס המרכזי שלה, "תורה ועבודה": לוחות הברית ולצדם עלי זית וחיטה ומעליהם חרמש וקילשון, על הלוח הימני כתובה האות ת' המסמלת את התורה ועל הלוח השמאלי כתובה האות ע' המסמלת את העבודה. פתגם ברוח זו המהווה נר לרגלי התנועה הוא "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", שנטבע על ידי שלמה זלמן שרגאי. שמו של בטאונה הרשמי הוא "זרעים" (בעריכת שושי ביטון), המבטא מצד אחד קשר לתורה (סדר זרעים הוא הסדר הראשון בסדרי המשנה) ומצד שני קשר לעבודת החקלאות.
התנועה נוסדה בל"ג בעומר ה'תרפ"ט (28 במאי 1929), בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת נער בן 21, וגורמים נוספים מהפועל המזרחי (כיום מפד"ל).
בשנת תרצ"ד שלח הראי"ה קוק מכתב ברכה לכינוס מדריכים ובו כתב: "יקירי לבבי חברי בני-עקיבא עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר".
סמוך להקמתה הצטרף לתנועה הרב משה צבי נריה, שנחשב מאז לרב התנועה, בעידודו הנלהב של רבו, הראי"ה קוק, שרכש חיבה יתירה ועמוקה לתנועה (לקוטי הראי"ה עמ' 466 - 467). התחברותו של הרב נריה לבני עקיבא משכה את התנועה לכיוון התורני של הרב קוק, והובילה, בהמשך, לייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בשנת 1940. בעקבות ישיבה זו קמו "ישיבות בני עקיבא" נוספות. הרב נריה חיבר את המנון בני עקיבא ב-1932 (ראה להלן), ערך את בטאונה, "זרעים", במשך שנים רבות, וככלל, התווה את דרכה החינוכית-תורנית-אמונית.
בעבר היה לתנועה אופי חלוצי-התיישבותי, ומכאן הקשר שלה לקיבוץ הדתי. עם הזמן חל שינוי בתפיסת עולמה של התנועה, בייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, ויעד ההגשמה הורחב למושבים שיתופיים ובמקביל לכך הודגש בתנועה ערך ההתיישבות בשטחים שנכבשו, ולתנועה היה חלק מרכזי בהקמת ההתנחלויות ביש"ע. השפעתם של ישיבת מרכז הרב ותנועת גוש אמונים על התנועה עלה מאוד, וכך גם הכיוון הפוליטי של התנועה שעבר בצורה גורפת ימינה.
במקביל גם גדל הדגש בתנועה על לימוד תורה, חינוך ויעדים לאומיים כלליים. בהתאם למגמות אלו עבר הדגש משירות בנח"ל לישיבות הסדר או לשירות צבאי מלא (לבנים) ושירות לאומי (לבנות). כמו כן, בשנות ה-90 חלה עלייה בנטייה ללימודים במדרשות גבוהות לבנות ובמכינות הקדם צבאיות. לישיבות בני עקיבא, לאולפנות, לישיבות ההסדר ולישיבות הגבוהות השפעה רבה על התנועה ועל צביונה.
תחום ההגשמה בתנועה, מתמקד בשנים האחרונות בשני תחומים מרכזיים: א.במסגרת "תוכנית דרור" הקרויה ע"ש אל"מ דרור ויינברג, אשר עוסקת בלימוד ובירור פנימי של סוגיות ציבוריות בחיי המדינה מנקודת מבט רוחנית, ופועלת בעשייה קבועה במסגרת "גרעיני דרור" בהקמת מועדניות, פעילות בבתי ספר,וסיוע בשכונות מצוקה. ב.בעשייה למען החברה, בשאיפה "לתקן עולם במלכות שד-י". העשייה באה לידי ביטוי באמצעות סניפי עולים, שבטי 'יובל', של"פ (שמיניסטים לעיירות פיתוח) ופרויקטים שונים ("השחר", "יחדיו"(פרויקט מנהיגות לנוער דובר רוסית), "גרעיני נחשון" ועוד).