קורות חייה:

בת רגינה וחיים-ישראל, נולדה ביום ד' באב תרפ"ז 02/08/1927 בכפר דורוברטובו, רוסיה הקרפטית. צפורה גדלה בבית הורים אדוקים שעסקו בחקלאות ובמסחר.
היא למדה בבית-ספר עממי ובשנת 1938 הצטרפה לתנועת "בני-עקיבא".
ביום 17/04/1944, עם השתלטות הנאצים, נלקחה לאושוויץ ומשם הועברה למחנה טרזיינשטט והועסקה במאפייה ובעבודתה זו השתדלה לספק לחם ליהודים הרעבים.
ביום 08/05/1945 השתחררה, חזרה לכפר הולדתה ומצאה את הבית שהיה מבורך בילדים שמונה נפשות ריק ושומם.
צפורה עברה לבודפשט, הצטרפה לקבוצת "דרורה" של תנועת "גורדוניה", אך שמרה אמונים לחינוכה הדתי וקיימה את המצוות בכל דרך נדודיה. מבודפשט באה לגראץ שבאוסטריה. היתה מן הראשונים שגנבו את הגבול לאיטליה. באוקטובר 1945 עלתה לארץ בספינת-העפלה קטנה שלא נתפסה. בארץ נפרדה מעל קבוצתה והצטרפה לכפר עציון. היא נקלטה בחברה ובעבודה והשתדלה להתערות גם בשפה העברית ובתרבותה.
בחורף תש"ח השתתפה בשמירה ובהגשת עזרה ראשונה ונשאה באומץ את תלאות המצור והקרבות.
צפורה נפלה ביום נפול הכפר, תחת הריסות המנזר שפוצץ, ביום ד' באייר תש"ח 13/05/1948ביום כ"ה בחשוון תש"י 17/11/1949 הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.